YEG END

 עברו ימים והגיעו לגבול הממלכה. מתי כעבור תשעה ימים בשיט בנהר אז שמעו על ההצלחות ועל ההפסדים.

בכול הערים הצליחו חיילי ייג לתפוס את הערים של הגבול ולהרוג את חכמיהם אבל בשתי ערים ההפסדים היו גדולים. מאוד 1398 חיילים מתו עד שהרגו שר הצבא שם ונכנע האויב. ובעיר השניה גם הפסד גדול  1312 חיילים וכאשר נכנעו כמעט לא נשאר בית בעיר לשלוט בו מרוב השריפות. עוד בשורות רעות שבארץ הצפון גם נשים היו חיילים ולכן גזר המלך גזרה בכול הערים בגבול.

הערים מנהר ישר עד עשר פרסאות צפון שם יהרגו גם נערים וגם נערות של שנות המלחמה ועוד שנה קודם שנת המלחמה ובארץ ההיא שנערות בת 17 נשלחו. לכן הרגו גם נערות משנת 16 ומעלה עד שנת חמישים שנה אבל נערות ונערים משנת 15 חיו ועסקו בניקיון העיר לשרוף כול המתים וכול מה שהוזק לאסוף ולשרוף ובכך עסקו הנערים לנקות כול עיר והחיילים עסקו בהתחלה.

לא התחילו עדיין במלחמה אלא במניעת מלחמה ומרד ברצח כול חייל אפשרי כדי להפחיד את הנערים ונערות שיחיו ממרד. גם הקימו מחנות ילדים מחוץ לעיר. במחנות שם נערות בנות 15 שמרו וטיפלו בכול הילדים מתינוק ומעלה תחת עיני החיילים להפחיד אותם ממרד ובלי יכולת למצוא כלי מלחמה. עוד עסקו החיילים בכול הערים של הגבול לסדר רחובות רחבים.

פינו בתים לרחובו שתים מצפון לדרום ועוד שתים ממזרח למערב רחובות מעבר רחבים. כול רחוב חמישים רגל רוחב הרחוב לשתי מסילות לצפון וכן לדרום וכן למזרח וכן למערב ובכך עסקו אלפי החיילים להשמיד את הבתים למען רחוב ישר להגיע מהר מצד לצד וכן להגיע לצומת רחוב לתוך אזורי העיר. וכאשר הרחובות היו מוכנות בהתאם לפקודת המלך יצאו החיילים לחזק את החיילים שנשלחו תחילה.

היו מלחמות עזות מלאות דם כאשר אספר בסוף אומנם עוד פקד המלך במחנות הטיפול בילדים לחנך אותם בספרי החוכמה ובשפה של מלכות ייג ולכן הגיעו חכמים בספינות ללמד לשומרי הילדים מה ללמד לילדים. לכן הגיעו 12 חכמים שיצאו מארץ ייג. לכול אחת מהערים  לסדר את הילדים לארבע מחנות לימוד ללמד את האמת המרה שגזר המלך שלהם שנשלח עבדים 

היה נער ששמו צכמם שצעק: "גם משלנו הוא תפס עבדים אבל הסבירו שעבדות היא דבר רע וכאשר נשלוט בכול הממלכה עד נהר הגבול גם נשחרר כול העבדים ותוכלו להמליך מלך חדש משלכם אם יעשה עם מלכינו ברית ולא יעסקו בעבדים. אחרי שהמלך ייג בחר ראשי ערים לשלוט בערי הגבול המשיך המלך ייג עם חייליו להצטרף למלחמה. החיילים המרובים שבאו לחזק הצליחו מהר.

היה די בשלושה ירחים לשלוט בכול מבצרי האויב ולנצח בקרב רק מעט מלחמות נסוגו אבל חזרו לתקוף עד ניצחון ואז כאשר הבטיח לקח את בת המלך לפילגש והרג כול שארית ילדיו ואת אמהותיהם ואת המלך והמלך ייג בחר נער להיות המלך החדש והסכים להסכם שלום ולפעול לשחרר כול העבדים בארצו. המלך החדש נתן מתנה למלך ייג מהאוצר הסודי. משרתי המלך גטיר הביאו מלבנים גדולים של חמר

אחותו של גטיר באה וגם שברה את החמר עד שראו בפנים שהחמר היה מכסה סביב כלי זהב רחב בו תכשיטים יקרים ואבני חן שהיו צפונים בנהר. המלך אמר שהמתנה לאות שלא שלט מלך ייג בארצם רק המליך מלך מארצם לשלוט בהם אז גם המלך ייג רצה לתת מתנה ולכן פקד להביא סל רך מלא פירות מתוקים מהספינות של מזון הצבא שצפו בשפת הנהר. המלך ייג בעצמו הניח את הסל על זרועות המלך החדש.

אמר המלך ייג שהפירות באו מרחוק לתענוג שלי ומשלי אתן לך. התלוננו למלך גטיר החדש שבערי הגבול הרגו כול העיר והנער השיב שזה רק בגול שלא נתקוף אותם יהיה בסדר. כאשר שמע מלך ייג שככה הנער היה נאמן, ואף חמל על עמו לא להמשיך במלחמה הוא אמר שישלח בת שלו  אחת הנסיכות לשאת אותו לאישה עם משרתיה והנער הסכים

הנער גם שמע תלונה על השמדת הבתים לשם רחובות. הנער פקד גם בכול ממלכתו לבנות רחובות רחבים במקום בתים כדי לעבור מהר בעיר מקצה לקצה וממקום למקום מהר. בסוף החיילים רחצו בנהר ישר שנקבע לגבול החדש בין המדינות. חזרו כול הצבא שחיו לארץ ייג ובהגיע המלך ייג שאל את בנותיו מי מהן רוצה להיות מלכה של המלך גטיר וכמה הסכימו לכן המלך בחר אחת קרוב בשנים לשנות הנער.

.היא באה לעיר טגיר לאות חיבור הממלכות אז  נסיכה הביאה למלך ייג את הבן שנולד. האם קראה שמו לצי ואביו הוסיף לשם בנו השם כיש ואמר תודה לאל הגשם. אז באה האם להניק את התינוק. אחרי זמן קצר סיים לאכול האם החזירה אותו לנסיכה לטפל בו כולל לספר סיפורים ולשיר לו ולתת לו כלי משחק וכן עשתה כאילו הבן של עצמה. המלך ייג ביקש מחכמים להביא שבעה ספרים כדי שהיא תקרא לתינוק.

הם הביאו יותר שיבחר שבע וכך בחר המלך שבעה ספרים שבהם 21 סיפורים קצרים עם תמונות צבע. אז באו אב ובנו למלך. האב היה בן 40 ובנו בן 23 שביקש רשות לנסוע לארץ אויב לראות קרובי משפחה ממשפחתו. המלך ייג הביט מבולבל ליועץ שהסביר שאסור לנסוע לארץ אויב פן יצטרף לצבא שלהם ולכן לא נתנו לצאת. אז הבין המלך את השאלה ואמר שאתם בשנים של צבא ותוכלו ללכת כשתגיעו לגיל חמישים.

השואלים כעסו מאוד וצעקו לכן שומרי המלך היכו אותם לעיני המלך. המלך הביט סביב לראות תגובת השומרים ואחד עשה פרצוף שהתנגד למכות ולכן המלך קרא לו והסביר שחייבים לכבד את המלך ולכן יש צורך להרתיע את הצועקים. גם השומר צעק! "אתה אכזרי, והם לא היכו" והמלך שאל מה היית עושה והשומר אמר: לא זה ומכיוון שלא הציע תחליף לכן המלך פקד להביא מצלף.

הצליף גם את המורד הזה שהגן על המורדים ובמצלף להמשיך להכות אותם עד שיבקשו סליחה. כאשר הכיר המלך הם לא ביקשו סליחה והמשיכו להצליף בהם/אותם והמלך ספר חמישים ואז פקד להביא את המורדים לצינוק במרתף. הפסיקו להצליף ומשכו אותם לעמוד והבן היה לוחש משהו ואז מת מהמכות לכן השומר שיקר הוא ביקש סליחה קודם מותו ואז כמנהג שלחו את הגופה של המת לחדר שבסוף היום ישרפו כול המתים של היום כמנהג המקום

השומר כעס וצעק שוב אמרתי לך עכשיו גם רצחת אותו, המלך לא היה רגיל להאשמות ושתק אך היועץ הסביר שהמלך רחמן מאוד כי הציע להם לבקש סליחה ויכול היה להפסיק את המכות אילו רק נכנעו למלך והמליץ למלך שהומר הזה יקבל עונש חמור במיוחד לתללות אותו ראש למטה בצינוק בלי מים ארבע ימים וכן פקד המלך. אז האב התחנן להציל את הקורבן של הגזרה.

המלך ייג הסביר שצריך לכבד את המלכות כי הוא הקובע את הסדר ואז האב כעס ואמר רצחת בני וגם תרצח אותו בלי מים. היועץ הוסיף בצדק ובעונש. והאב המשיך לצעוק ולקלל את המלך והיועץ שאל אם השומר קרוב משפחה של האב ולכן הלך פקד לבדוק ובכול מקרה החליט המלך להעניש את האב לסמל למען יראו לכבד את המלך והאב היה צריך לחפור לעצמו קבר מוקף בשומרים מחזיקים מצלפים 

כצפוי סירב לחפור קבר של עצמו ולכן השומרים הצליפו אותו עד שמרוב כאב נכנע וחפר ובסוף כשהיה עמוק מאוד דחפו את האב לבור שחפר וכיסו עליו את עפר שהוציא לקבור אותו שיחנוק . הסביר המלך למען תראו ותראו ביראת כבוד את המלך . למחרת באו שומרים עם עוד זוג גברים כועסים. המלך שאל למה באתם  והאשימו שמענו אותם קוראים אותך רוצח. המלך הסביר שעונש שונה.

הם התעקשו אתה רוצח שפל האם תרצח גם אותנו כאשר רצחת בקבורה . המלך השיב עדיף לי שתיכנע חי ופגד להביא מצלפים להצליף גם מורדים אלה חמישים פעם וכן עשו ולמרות שביקשו סליחה אחרי חמש מכות פקד המלך . להמשיך כדי שעמו יפחד ממנו. ולמרות שאחד עמד לברוח מהמצלף שומרים החזירו אותו לקבל ענשו. אז באו רועים בויכוח מי ישתמש ראשון במים של באר. 

שבעה רועים טענו הגענו ראשון לבאר אבל הם באו ודחפו אותנו והרחיקו אותנו וצאננו מהבאר. המלך ייג ישב במשפט והקשיב ושאל מה טענתכם. הקבוצה השנייה  של רועים אחרים טענה באנו להשקות צאן ויש לנו מעט אבל להם הרבה וחששנו שלא יישאר מים. הראשונים טענו אם הם ראשון לא יהיה מים לנו וגם הגענו קודם. המלך שפט שאין חשש כי למאוחרים יש פחות צאן.

לכן חיילים ילכו לכפיית המשפט שהקבוצה עם פחות צאן ישקה תחילה. השומרים ציוו לכול הרועים בשתי הקבוצות להביא מים לעדר הקטן כדי למהר להשקות. שומר אחד ראה שהרבה מים נספגים באדמה ואמר שצריך לבנות שוקת להשקות. ראש החיילים הסכים ופקד שכול הרועים בשתי הקבוצות יאספו אבנים להביא ועוד חיילים אספו מהעיר מהשוק שבאו לקנות אך הכריחו אותם לבוא.

הם בנו שוקת מאוד ארוכה של אבן וטיט וסדו בפנים כדי שהמים לא יצאו  ואז העובדים חזרו לשוק והרועים המשיכו להשקות את צאן וחזרו לביתם רועה אחד ביקש שהמפקד יבוא לביתו לאכול. המפקד פגש את אביו ואת אחותו. האב מסר את בתו להיות אשתו. בימי לידה ילדה שני בנים. כשהיו בני ארבעים שנה המפקד מת.

עכשיו אספר על משלחת האוצר

המשך יבוא