המקום: בצומת של נהר נחש עם הקצה הצפוני של נהר דרקון
הזמן: במלכות ייג מלך ארץ סובר, בעידן הראשון בשנת 36 בעידן
המלך ייג היה הרביעי בשושלת ציר, שהתחילה כאשר ציר הרג את המלכים של שבע ערים ועלה למלוכה כהמלך ציר בכול ארץ סובר. מלכותו הייתה כמו בתמונה: מהרי השלג של שורש נהר ישר דרומה עד הגבעה מהז ומהעיר שטד במזרח על חוף אגם מצב ועד העמק של נהר הדרקון במערב.
ממלכת ציר |
ציר הכניס את היורש של שבעת המלכים בסוהר כדי שאחר לא יטען שהוא יורש. הוא מלך 8 שנים ומסר את המלכות לבנו חאב
בשנת 2 למלך חאב, צבאו ניצח את העיר קרול בצומת של הנהרות נחש ודרקון ולשם העביר את עיר הבירה, ושינה שמה לשמו חאב בירת ארץ סובר. הוא מלך בשלום כעשרים שנה עד המרד של העיר בסהפה. שר צבא של המלך יוסף מאגם אחר ששמו צראם הנהיג את המורדים והצליח לנצח את שומרי הטירה המלכותית בעיר חאב והרג את המלך חאב.
בעת שחנק בחבל עבה את המלך חאב, באותה עת המלכה דנתר דקרה את השר. בניהם רל ירש את המלוכה. רל פקד לחקור כול משפחות המלוכה ולהרוג כול זכר במשפחות של מלכי הערים של כול הערים בארץ סובר המורחבת, כולל משפחת המלך יוסף. שנה אחרי שנה שכירי חרב חיפשו מצאו והרגו לפי הסדר משפחות היורשים.
הבת היורשת של שבעת המלכים תפס כפילגשים. אחרי הגזרה העיקרית גם חיפשו והרגו את כול היורשים מנער עד זקן בנים ובנות של המלך יוסף. בסוף נכנס רוצח שכיר והרג את יוסף ואשתו וכול ילדיו כנקמה על ששלח שר צבאו להנהיג את המרד בעיר בסהפה. אחרי שמלך שבע שנים מסר את הממלכה לבנו ייג. ייג קרא למלכות סובר בשם פמול סובר, והוסיף לשמו כן. התואר המלך ייג פמול מלך פמול סובר
ההיסטוריון של פמול כתב את עיקרי הסיפור הזה אבל יתר הפרטים הם בספר דברי הימים של שושלת ציר. ואלה שמות המלכים ציר הראשון, בנו חאב ובנו רל ובנו ייג. מספרו העתקתי סיפור זה וכן העיד נמדס על ההיסטוריון עצף שנאמן הוא. ייג אסף חיילים רבים לא כסבו חאב שרצה שלווה וחי בשלום. הוא הבטיח לשרי צבא כול עיר שתתפוס תהיה שלכם רק תחת שלטוני ולשלם לי מס
ייג גם מסר כסף לשכירת זרים עבור שרי הצבא והם הצליחו לתפוס ולשלוט בערים סביב למלכות ייג
במזרח תפסו מבצר אחד בהר
בדרום תפסו שש ערים גדולות ושמונה קטנות
במערב תפסו שלושים וחמש כפרים ועוד שלוש עשרה ערים מוקפות חומה. וכך רשמו שכולן ממלכות ייג. ייג קבע שם ארצו ארץ ייג שכללה כול הערים וארץ סבור.
ממלכת ייג |
במלחמה של המזרח השר מסי בנה מצור 43 מגדלי מצור ושמונה עשרה שרי עשרות. המצור היה רק 48 ימים עד שהמגינים הורידו הגופה של שר המבצר, שחייליו רצחו כדי להיכנע, לסמל כניעתם. מאה עשרים וארבעה חיילים יצאו בלי נשק לבוא לשבי. הם מסרו גם הספר שבו המקום של אוצר המלכים שהחביאו את הזהב במלחמה של המלך ציר
לפי הפרטים ידע ייג ושלח משלחת להביא את הזהב והאוצרות שטען שהכול שלו בלי ויכוח ובלי ערעור כי נהרגו היורשים. אחרי סיפור של סכנות שאספר בסוף ובסוף שלוש שנים מצאו שריון בזוג המתאים לתאומים. ועוד 1638 מטבעות זהב ועוד 1208 מטבעות כסף ועוד 304 ככרות של זהב במלבנים שהוציאו מהמערה הסודית ובשנה הרביעית הביאו למלך ייג לתוך עיר הבירה
לשני המנהיגים הוא נתן את העודף 39 מטבעות שהם 38 של זהב ואחד כסף. ולשני שבע מטבעות כסף ושתי ככרות זהב. עוד ככר זהב מהעודף נתן לקבוצת המחפשים לחלוקה והכיכר האחרון מהעודף הקדיש לאל שלו אל המים והגשם. לכבוד האל שלו בנה מגדל ארוך וגבוה בגובה מאה לבנים אורך שש עשרה רגל ברוחב 12 רגל ברגלי המלך ייג משח את המגדל בשמן וחלב מעורבב יחד.
המלך ייג ביקש שהכאב ברגלו יירפא ושיחזור להיות בריא וכן היה. לכן עשה משתה גדול לכבוד אל הגשם שריפא אותו כאשר ביקש והאל ענה בימי המשתה ימים גשומים. כאשר ראה שדתו נכונה שלח מכתב דחוף לחפש כוהן לדת של אל הגשם ומאז המלך ייג היה מאוד דתי. כוהן ותיק לאל האש הגיע וכאשר שמע את העדות קיבל על עצמו את אל הגשם והתחיל לכהן למשוח את המגדל כול ירח מלא לכבוד אל הגשם
מנהיג משלחת האוצר היה זקן מאוד ולכן מכר את סוסו החולה בזול למקדש לאכילת כיו הכוהן. גם קנה סוס חדש שהיה בן חמש ושהיה חזק. הוא הבטיח את הסוס בירושה לאחד מבניו שיהיה החכם ביותר. לדוד של המלך ייג בן רל היו בנים ובנות. בשנת עשר למלכות ייג, אחרי שגדלו ונשאו כולם, נסעו כולם עם משפחותיהם למסע.
יצאו מעיר כרצו המוקפת בחומה ושהייתה בדרום מזרח הממלכה על נהר דרקון. הם שטו בספינה גדולה על נהר דרקון ובאו לעיר הבירה בקצה הצפוני של נהר דרקון בצומת נהר נחש ושם קנו בתים בשכונה ששמה גופם. הדוד שהגיע עימם מת בן 57 שנה. באותה עת המלך ייג עם המלכה ועוד נשותיו ילדו הרבה ילדים ואז גזר המלך כשיגדלו ילדיו ישאו ממשפחות בני דודו
באותה שנת עשר היה סיום הזמן של הסכם שלום אחד אותו שהיה עם מלך ובק שממלכתו מצפון להרי השלג. אז אסף בספינות הרבה סוסים שהרבה לחיל הפרשים והרבה פרשים וחיילים והם שטו על נהר נחש להרי השלג כדי להיות מוכן אם לא יחדש את ההסכם. ייג פקד אם לא יהיה הסכם הוא ישלח יונים עם הרמז הסודי ואז ישוטו על נהר ישר ויתקפו מהמישור את ארצו.
אני אבוא אחריכם עם חיילים נוספים לחזק אתכם אבל אם שלום יענו אשלח ביונים רמז אחר וחצי מכם יבנו מבצר חדש בקצה המזרח של קשת הרי השלג בגובה של מאה רגל וחצי מכם ישוטו מזרחה על נהר ישר ועל חוף המערב של האגם תבנו מבצר לשמו על גבול הצפון לכפיית ההסכם שלום. אז הספינות שטו בנהר וגם זוג רוכבים רכבו במהירות על הדרך להגיע למלך ההוא עם בקשת הסכם חדש.
רוכב אחד ישב על גב הסוס וסגר עיניו למנוחה כאשר שותפו רכב כמה שעות ואז החליפו שינוח גם פקד שהגיעם לארצו להיפרד אם הנכנס מודיע שאין הסכם או שלא יצא כי בשבי השותף ישלח יונים לכאן מקום ידוע להם כדי להודיע לי כדי שאודיע לחיילים לתקוף. ואז חיכו בתקווה לחדש את ההסכם עד שכעבור זמן הגיעו יונים וקרא את המסדר המטריד והמאיים
המלך הצפוני רק יחדש את ההסכם אם ישלח שש מאות עבדים ועוד מאה עבדים כול שנה אחרי זה לתקופת הסכם השלום. לכן המלך ייג ישב עם יועציו מה הרע במיעוטו לשלוח עבדים באכזריות שם יסבלו מעם של עצמו בעבדות או לשלוח חיילים למלחמה למוות. היועצים התווכחו וטענו טענות עד שרובם המליצו שעדיף למות למען הצלה מעבדות ולכן המלך ייג שלח יונים לעיר הגבול הצפוני להודיע שיתחילו במלחמה
ובעצמו אסף תשע מאות מרכבות של מלחמה ועוד מרכבות עם רובי חצים. הוא המליך את בנו הבכור חצתא למלוך מעכשיו על הממלכה ולשלוט בזמן שיצא למלחמה ולא יודע אם ישוב אבל גם אם יצליח לשוב "אפרוש למנוחה" אמר. גם שלח שליח שהכוהן שלו יוסיף משיחת מוסף לבקש מאל הגשם שיצליח במלחמה עד הזמן שישוב בשלום עם עבדים של ממלכת הצפון
הוא הביא עבור עצמו שבע עשרה שומרי ראש לשמור את המלך ולעצמו שבע חרבות להיות מוכן אם צריך לחדד אחת מהן. עוד הוסיף הרבה חיילים יותר מהקשתים בהרבה ספינות לשוט ולחזק את החיילים שעל הגבול. הכאב בזרוע חזר אבל כנראה רק מהחששות כי יוכל להניף חרב. בעצת יועץ הוא פקד על חייליו כשנגיע לערי הגבול של ממלכתו לא רק נהרוג את החיילים אלא גם נמנע מרד.
כול זכר בגיל מלחמה או שנה קודם בערי הגבול גם תהרגו כדי שלא יצטרפו למלחמה. הוא גם דיבר בספינה לא לפחד מהצבא של האויב כי הם נלחמים למען משפחותיכם שלא יישלחו להיות עבדים וכדי להשיג רק שלום לא להשיג אדמה ולכן בוודאי אל הגשם יתן הצלחה לנו הצד הטוב נגד הצד של מבקשי עבדים. עוד האריך המלך ייג לצוות גם הצעיר אם גדול או חזק למלחמה תהרגו אותו אבל הנערים יחיו
מלך ייג בחר שרי צבא והשר שתחתיו שמו נצעלי מנהיג של זורקי חניות. כך שטו בנהר. בוקר אחד הודיעו למלך על מרד שבספינה אחת חייל צעק שלא ילך למות למען המלך ולכן שר שלו דחף אותו למים והרגו בטביעה בנהר. אז דיבר המלך ייג שוב לזכור שהמלך ההוא רוצה עבדים ולמען הצלת משפחותיכם אתם נלחמים לא לכבודי ולא לחמדה שלי להגדיל את הממלכה.
כך שרי העשרות הזכירו לכול החיילים ושטו בשלום עד שהגיעו לגבול. יום גורלי אחד הגיע יונה מהדרום להודיע שנולד למלך ייג עוד בן מהמלכה שלו הוא הבן השני מהמלכה ולכן המלך עשה משתה בספינות ונתן לכול אחד מהחיילים שתי מנות חמאה לשים על הלחם היבש.
No comments:
Post a Comment