king yeg 1 fix

 המקום: צומת של נהר נחש עם הקצה הצפוני של נהר דרקון

תמונה

הזמן: במלכות ייג מלך ארץ סובר, בשנת 36 בעידן

המלך ייג היה הרביעי בשושלת ציר, שהתחילה כאשר ציר הרג מלכים והחליף אותם. המלך ייג קיבל את המלכות בשנת שש למלכות אביו שמסר את הממלכה וכתר הממלכתי לבנו ייג. בעת שייג ישב על כס המקושט באבני חן, באולם המקושט ביריעות צבעים, ובידו שרביט זהב ארוך ועל ראשו כתר זהב, היסטוריון הקריא למלך ייג על השושלת. אמר, "ציר היה לוחם מיומן בחינוך של חרב וקשת.

"ידידיו כיבדו אותו ואחד המליץ שיהרוג את המלך של עירם כדי לתפוס מקומו." ייג שאל "בגלל שהיה מלך רע?" ההיסטוריון השיב "רק כי כיבדו את ציר. לכן ציר שלח שליח עם מכתב לטירה. בעת שהורידו את גשר עץ בכניסה, שחסם את הפתח מאחורי תעלת מים ישרה ועמוקה, ידידיו ירו חיצים ורכבו לפנים להעסיק את השומרים. אחריהם רכב ציר המיומן. השומרים היו עסוקים עם ידידיו המיומנים.

"ציר רכב במהירות ועבר עד אולם כס המלכות. בכניסה ירה חץ להרוג את השומר היחיד שעמד בפתח כי השאר רצו להגן מהמתקפה וגם ירה משם חץ להרוג את המלך. אז ציר חיפש את הנסיכים. מצא כמה אחים צעירים שהרג מהר בחרב מעל סוסו עד שמצא את הבן הבכור היורש. חץ ירה לירך הנסיך היורש ואותו סחב עד המרתף וסגר אותו בסוהר. עד שחזר לאולם הכס, ידידיו היו שם.

"הם הצליחו להרוג את כול השומרים וגם להגיע לאולם הכס. שם כבר הרגו את כול היועצים מלבד אחד. כאשר עלה ציר למלוכה באותה עיר פקד על צבא העיר לתפוס עוד ערים. ציר הרג עוד מלכי ערים סך שבע ערים והיה: מלך ציר בכול ארץ סובר. בעת שתפס את העיר השביעית קבע בממלכתו שבעה ימים בשבוע שהתחיל מירח מלא שאחרי הניצחון. ספרו שבועות נוסף על ספירת ירח ממלא עד מלא. 

"ציר הכניס לסוהר את הבן היורש של כול אחד משבעת המלכים כדי שלא יהיה טוען שהוא היורש. ממלכתו הייתה מקשת הרי השלג של שורש נהר ישר, דרומה מזרחה עד הגבעה מהז, ומהעיר שטד על חוף אגם מצב, דרומה מערבה עד העמק של נהר הדרקון ומשם נהר נחש היה גבול מערב בתמונה למעלה.

ההיסטוריון המשיך לספר על השושלת בקצרה: מלכות חאב. "בשנת 8 למלך ציר מסר את המלכות לבנו *חאב. בשנת 2 למלך חאב, צבאו ניצח את העיר קרול בצומת של הנהרות נחש ודרקון. לשם העביר את עיר הבירה, ושינה שמה לשמו חאב בירת ארץ סובר. מאז הוא מלך בשלום כעשרים שנה עד המרד של העיר בסהפה. שר צבא של המלך יוס מאגם אחר ששמו צראם הנהיג את המורדים.

"הצליחו לנצח את שומרי הטירה המלכותית בעיר חאב והשר בא לחדר השינה. אך בעת שחנק בחבל עבה את המלך חאב, באותה עת המלכה דנתר דקרה את השר. בניהם רל ירש את המלוכה. המלך *רל פקד לחקור כול משפחות המלוכה של עשרות הערים שתפסו ציר ובנו חאב, ולהרוג כול זכר מהמשפחות בכול סובר המורחבת. שנה אחרי שנה שכירי חרב חיפשו מצאו והרגו יורשים זכרים.

"אומנם בת היורשת של כול מלך, הביאו למלך רל והיו לו פילגשים. אחרי הגזרה העיקרית גם חיפשו והרגו את כול משפחות אבי יוס ודודי יוס מתינוק עד זקן בנים ובנות כדי שלא יירשו מלכותו. בסוף רוצח שכיר נכנס לארמון מלך יוס ושם הרג את יוס כנקמה על ששלח שר צבאו להנהיג מרד. גם כרת את ראשו ואת ראש אשתו ואז פתח את השער להכניס חיילים שתפסו אחת הנסיכות לשבי.

"גם הרגו כול ילדיו וכול עובדי הארמון כנקמה על ששלח שר צבאו להנהיג את המרד. אלה שמות המלכים ציר הראשון, בנו חאב ובנו רל." כך סיים ההיסטוריון להקריא מספר הזכרונות לשושלת ציר. המלך *ייג קרא למלכות סובר בשם פמול סובר, והוסיף לשמו כן. התואר שלו: המלך ייג פמול מלך פמול סובר. הספר נכתב ביד היסטוריון שבחר את עיקרי הסיפור הזה אבל יתר הפרטים הם בספר דברי הימים של שושלת ציר.

העיד נמדס על ההיסטוריון עצף שנאמן הוא ומספרו העתקתי על השושלת. מלך ייג בן רל אמר לנסיכת יוס, "בחרי להיות מלכה או פילגש." היא בחרה "מלכה" ולכן נשאה למלכה בחתונת פאר לעיני שלטוני ממלכת יוס. אז נכנעו לשלוט תחתיו ובכך שלט גם בכול הממלכה שהייתה של יוס. וכך כתבו בספרי היסטוריה.

פרק ב

המלך ייג  בחר שרי צבא שאספו חיילים רבים להרחיב את הממלכה עוד יותר. גם מסר כסף לשכירת זרים עבור שרי הצבא. לא עשה כסבו חאב שרצה שלווה, ולכן אחרי שתפס כעשרים ערים הפסיק לשלום בשנה השנית, לשנים עד המרד כנזכר. המלך ייג הבטיח לשרי צבא שכול עיר שתתפוס תהיה שלכם רק תחת שלטונו ולשלם לו מס. הם הצליחו לתפוס ולשלוט בערים סביב. *במזרח תפסו עד המבצר בהר הכחול. וגם את המבצר.

*בדרום תפסו 14 עיירות שהיו שש ערים גדולות ושמונה קטנות מהן ואשר מהקטנות שלש היו מוקפות חומה. *במערב תפסו שלושים וחמשה כפרים ועוד שלוש עשרה ערים מוקפות חומה. וכך רשמו שכולן ממלכת ייג. וכך קבע המלך ייג שם ארצו ארץ ייג שכללה כול הערים וארץ סבור. במלחמה של הר הכחול שר הצבא מסי ושמונה עשרה שרי עשרות בנו  43 מגדלי מצור שהיה רק 5 ימים עד שהמגינים נכנעו.

לסמל כניעתם, הורידו מהחומה את הגופה של שר המבצר שרצחו. מאה עשרים וארבעה חיילים יצאו בלי נשק לבוא לשבי. הם מסרו הספר שבו המקום של אוצר המלכים שהחביאו את הזהב ויתר העושר של מלכי המלחמה של המלך ציר. לפי הפרטים ידע ייג ושלח משלחת להביא את האוצר. הוא טען "כולו שלי בלי ויכוח ובלי ערעור" כי מתו היורשים, והיועץ הראשי הסכים והגיב להכריז "כך מתאים לחוקים."

אחרי סיפור של *סכנות שאספר בסוף, ובסוף שלוש שנים מצאו מטבעות זהב וכסף וגם שריון בזוג המתאים לתאומים. אספו 1638 מטבעות זהב ועוד 2738 מטבעות כסף ועוד 304 ככרות של זהב במלבנים מלבד אבני חן ותכשיטים באלפיהם. הוציאו מהמערה הסודית ובשנה הרביעית הביאו בשיירה של חיילים למלך ייג לתוך עיר הבירה. למנהיג הוא נתן את העודף 39 מטבעות שהם 38 של זהב ואחד כסף וככר זהב.

לעוזרו המפקד המחליט נתן 37 מטבעות כסף וככר זהב. מהעודף של ככרות הזהב נתן עוד ככר זהב לקבוצת המחפשים לחלוקה. הכיכר האחרון מהעודף הקדיש לאל שלו: אל המים והגשם. לכבוד האל שלו בנה מגדל ארוך וגבוה בגובה מאה לבנים כשלושים ושלוש רגל גבוה, ואורכו שש עשרה רגל ברוחב 12 רגל ברגלי המלך ייג. בעצמו ייג משח את המגדל בתערובת חלב עם שמן.

ביקש מאל הגשם, "רפא אנא את הכאב בזרועי שתחזור להיות בריאה" וכן היה. לכן עשה משתה גדול לכבוד אל הגשם שריפא אותו כאשר ביקש. בימי המשתה ענה האל להמטיר גשם והיו שני ימים גשומים. כאשר ראה שדתו נכונה שלח מכתב דחוף לחפש כוהן לדת של אל הגשם ומאז המלך ייג היה מאוד דתי. כוהן ותיק לאל האש, ששמו כיו, הגיע וכאשר שמע את העדות, קיבל על עצמו את אל הגשם.

התחיל לכהן למשוח בתערובת חלב ושמן את המגדל כול ירח מלא לכבוד אל הגשם. הכוהן היה בעצמו סוחט זיתים בין קרשי עץ בעת שהיה שר את השיר שכתב לכבוד אל הגשם. החלב מעז של המקדש, מדד בחצי קליפת ביצה ערבב בכלי של לוג, עם אותה מידת שמן מהשמן הנזכר. גם מידת השמן בחצי קליפת ביצה.

מנהיג משלחת האוצר היה זקן מאוד ולכן מכר את סוסו החולה בזול למקדש לאכילת כיו הכוהן. גם קנה סוס חדש שהיה בן חמש ושהיה חזק. הוא הבטיח את הסוס בירושה לאחד מבניו שיהיה החכם ביותר. לדוד של המלך ייג בן רל היו בנים ובנות. בשנת עשר למלכות ייג, אחרי שגדלו ונשאו כולם, נסעו כולם עם משפחותיהם למסע.

יצאו מעיר כרצו המוקפת בחומה ושהייתה בדרום מזרח הממלכה על נהר דרקון. הם שטו בספינה גדולה על נהר דרקון ובאו לעיר הבירה בקצה הצפוני של נהר דרקון בצומת נהר נחש. שם קנו בתים בשכונה ששמה גופם. הדוד שהגיע עימם מת בן 57 שנה. באותה עת המלך ייג עם המלכה ועוד נשותיו ילדו הרבה ילדים ואז גזר המלך כשיגדלו ילדיו ישאו ממשפחות בני דודו 

פרק ג 

באותה שנת עשר